החלטה בתיק ת"א 49984-08-10

לפני בקשה לסילוק על הסף.

רקע :

ביום 29.8.10 הגיש המשיב התביעה דנן, בסך של 800,000 ש"ח, כנגד המבקשים 1 -2 (להלן: "המבקשים") ונתבע נוסף - מר אריאל וולטש.

בתביעתו, טען המשיב לפעולות חריגות וחמורות, אשר נעשו על ידי המבקשים בחברת אי.סי. אף. כספות וזווד בע"מ (להלן: "החברה"), ולהימנעותם מתשלום חוב עבודה למשיב, אשר עבד בחברה ופוטר, על אף פסק בוררות שניתן לזכותו, וערבות מפורשת אשר ניתנה, לטענת המשיב, על ידי המבקש 1.

בבקשה דנן נתבקש בית המשפט לקבוע כי המשיב מושתק ומנוע מהגשת תביעה זו כנגד המבקשים, וכן לקבוע כי המשיב השתהה שיהוי ניכר ובלתי סביר בהגשת תביעתו כנגד המבקשים.

כן נתבקש בית המשפט לקבוע, כי עילת התרמית לא פורטה כנדרש ואינה עומדת בדרישות תקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקסד"א").

לחילופין, עותרים המבקשים כי בית המשפט יורה על מחיקתם של סעיפים  26-31 ו - 38 לכתב התביעה, לאור טענתם בדבר חוסר סמכותו של בית המשפט לדון בעילות, לפי סעיפים  373-374 לפק' החברות.

כן מבקשים המבקשים מבית המשפט להורות על מחיקת סעיפים 35-37 לכתב התביעה, עקב חוסר סמכות עניינית של בית המשפט לדון בטענת הרמת המסך.

הבקשה :

המבקשים מפרטים את הנסיבות אשר לטענתם, הובילו לפיטורי המבקש  - ניהול כושל, אי סדרים כספיים, אי מילוי הנחיות בעלי החברה וזלזול בהם, ותשלום הוצאות פרטיות מחשבון החברה.

כן טוענים המבקשים, כי בידי החברה היו ממצאים בדבר חשדות למעשים פלילים של המשיב.

לטענת המבקשים, עת שפוטר, וחרף העובדה שלא היה זכאי לכך, שולמו למשיב דמי הודעה מוקדמת בת שישה חודשים.

עם פיטוריו, הגיש המשיב תביעה כנגד החברה, בסך של 1,800,000 ש"ח, והחברה הגישה תביעה שכנגד.

לטענת המבקשים, הבוררות בתביעות אלו, נוהלה בין החברה למשיב בלבד, כאשר המבקשים לא היו צד לבוררות ולא היו מיוצגים.

פסק הבורר מיום 1.3.10, טוענים המבקשים, הומצא להם רק עם הגשת התביעה דנן, ולא אושר על ידי בית המשפט המוסמך.

החל ממאי 2010, כך טוענים המבקשים, מתנהל פירוקה של החברה בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.

המבקשים מציינים, כי הם לא נתבעו בתביעה אשר נדונה בהליך הבוררות, וסוברים כי עתה, כאשר נתקל המבקש בקושי לגבות את הסכום שנפסק לטובתו בפסק הבוררות, ומשהחברה נכנסה להליך פירוק, הוא החליט לנסות ולגבות הכספים מהמבקשים.

המבקשים סבורים, כי כל טענות המשיב התבררו במסגרת הליך הבוררות.

לטענתם, המשיב נמנע מצירוף המבקשים להליך הבוררות מאחר ולא ראה כל עילה כנגדם. אולם, אי צירופם להליך הבוררות, מנע מהם את יומם בהליך המשפטי, ופגע בזכויות מהותיות שלהם, ושינה מצבם הכלכלי לרעה.